שריפה היא מנהג שצובר פופולריות בשנים האחרונות, וישראל אינה יוצאת דופן. בעוד שבאופן מסורתי, ההלכה היהודית אוסרת על שריפה, חל שינוי בשנים האחרונות, כאשר יותר ויותר ישראלים בוחרים בשריפת גופות בישראל כחלופה לקבורה מסורתית.
בישראל נוהג שריפת הגופה הוא חדש יחסית. עד שנות ה-90 לא הותרה שריפת גופות בישראל, ומי שביקש להישרף נאלץ להילקח לחו"ל לצורך ההליך. עם זאת, בשנת 1996 העבירה ממשלת ישראל חוק המתיר שריפת גופות בתנאים מסוימים. כיום פועלות בישראל שתי משרפות, אחת בחולון ואחת בחיפה.
למרות השינוי בחוק, שריפת הגופה עדיין אינה מקובלת בישראל. ישראלים רבים עדיין רואים בשריפה כהפרה של ההלכה והמסורת היהודית. על פי ההלכה, הגופה נחשבת קדושה ויש לקבורה באדמה. שריפת הגופה נתפסת כחילול הגוף ופגיעה בקדושת החיים.
עם זאת, יש הטוענים כי שריפת גופות היא אופציה ראויה למי שאינו מעוניין בקבורה מסורתית. לטענתם, שריפה היא אופציה ידידותית יותר לסביבה, שכן היא אינה מצריכה שימוש בקרקע לקבורה. בנוסף, שריפת גופות היא לרוב זולה יותר מקבורה מסורתית, מה שיכול להוות שיקול למי שמתקשה כלכלית.
למי שכן בוחר בשריפה, יש כמה דברים שכדאי לזכור. ראשית, חשוב לוודא שהנפטר נתן אישור מפורש לשריפה. אם המנוח לא הביע העדפה, על המשפחה לקבל את ההחלטה. בנוסף, חשוב לעבוד עם בית לוויות מכובד שיש לו ניסיון בשריפת גופות. בית הלוויות צריך להיות מסוגל לספק הדרכה על התהליך ולענות על כל שאלה שיש למשפחה.
לאחר שהתקבלה ההחלטה על השריפה, יש כמה אפשרויות מה לעשות עם האפר. יש משפחות שבוחרות לפזר את האפר במיקום משמעותי, כמו פארק או חוף מועדפים. אחרים בוחרים לשמור את האפר בכד, או בבית או בבית קברות. יש גם אפשרויות ליצירת תכשיטי זיכרון או מזכרות אחרות באמצעות האפר.
למרות המחלוקת סביב שריפת הגופה בישראל, ברור שהנוהג הולך ונעשה מקובל יותר. ככל שיותר ישראלים יבחרו בשריפת הגופה כאופציה מעשית, סביר להניח שהיחס כלפי הנוהג ימשיך להשתנות. אף על פי שאולי היא לעולם לא תהיה מקובלת כמו קבורה מסורתית, שריפת גופות היא אופציה ראויה למי שרוצה לקבל פרידה מסוג אחר.
לעוד מידע בנושא שריפת גופות וקבורה אזרחית מומלץ ללכת לאתר של עלי שלכת: בית לוויות הערוך לטיפול בכל צורך או בקשה הקשורה לדרכו האחרונה של האדם.